<h1>סמ"ג לאוין סימן קכ"ב</h1>
<h2>דף כג:</h2>
מוכיחות ההלכות במסכת כתובות בפרק שני, שמי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני אינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו ולא יקרא בתורה ראשון ולא ישא את כפיו ולא יאכל [ב]קדשי הגבול כגון חלות עד שיהיה לו עד אחד [שהוא כהן], אבל אוסר עצמו בגרושה זונה וחללה ואינו מטמא למתים ואם נשא או נטמא לוקה (רמב"ם איסו"ב פ"כ הל' י"ג ע"ש), ואם היה מסיח לפי תומו נאמן, כיצד מעשה באחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר זכור אני כשהייתי תינוק והייתי מורכב על כתפו של אבי והוצאתי [והוציאני] מבית הספר והפשיטני את כתנתי והטבילני לאכול בתרומה לערב וחברי בדלין ממני והיו קורין אותי יוחנן אוכל חלות והעלהו רבינו הקדוש לכהונה על פיו (שם הל' י"ד).
